<h1>כל בו הלכ' עדות סימן פ"א</h1>
<h2>דף כד:</h2>
וכל איש שעבר עבירה דאורייתא פסול מדאוריית'. מדרבנן פסול מדרבנן. ולמפרע הוא נפסל כאביי. ופסול מדאורייתא לא בעו הכרזה [אבל הפסול מדרבנן] עדותו טוב עד שיכריזוהו. אלו הן הפסולין מלוה בריבית המלוה והלוה אבל העדים שמא כשירים שאינן סבורים לעשות רע וכל מי שאינו סבור לעשות רע כשר לעדות. ומפריחי יוני' ומשחקי' בקוביא וסוחרי שביעית והיכ' שיש לו אומנו' אחרת כשר.
והאוכל בשוק ועבדים וקטנים וחרשין וסומין בשתי עיני' ושוטי' כלן פסולין וסומא באחת כשר ומומר לדבר אחד לא הוי מומר לכל התורה כלה והיודע בעדות קודם שנסתמ' ונסתמא פסול.
<h2>דף כה.</h2>
וכן טבח שבודק לעצמו ויצתה טרפה מתחת ידו פסול עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויוצי' טרפה מתחת ידו משלו בדבר חשוב.
<h2>דף כה:</h2>
ואימתי חזרת משחקי בקוביא משישברו פספסיהן מעצמן ויחזרו שלא ישחקו ואפי' בחנם. ומאימתי חזרת מפריחי יונים משישברו הכלי' שהן צדין ויחזרו בהן דאפי' במדבר לא עבדי.
הוסיפו עליהן החמסני' והלוקחי' שלא מדעת בעלים והרועים אחד רועה בהמה גסה ואחד רועה בהמה דקה. אבל מגדלי בהמה גסה כשירים אפי' בחוצה לארץ. ומוכסין וגבאין פסולי' וסתם מוכס [פסול] וסתם גבאי (פסול) [כשר].
<h2>דף כו:</h2>
גנב ניסן וגנב תשרי לא שמיה גנב ובאריסין ובדבר מועט ואוכלי צדקות של גוים אם אפשר לו להיות נזון בצנעה ומבזה עצמו בפרהסיא פסול ואם לאו כשר.
<h2>דף כז.</h2>
ואסור להעיד רשע שנאמר אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס.
<h2>דף כז:</h2>
וכל הקרוב באותה שעה ונתרחק כשר. והאוהב והשונא פסולין לדין וכשירים להעיד. והפסולין פסולין בין לזכות בין לחובה.
אסור להעיד קרוב שנ' לא יומתו אבות על בנים וגו' ואפי' קרוב לערב פסול וקרובי הדיינין לפי' הירוש' ולפי ענין ההלכה. האחין זה לזה קרוין ראשונים ובניה' שניי' ובני בניה' שלישיי'.
<h2>דף כח:</h2>
וכל אשה שאתה פסול [לה אתה פסול] לבעלה וכל איש שאתה פסול לו אתה פסול לאשתו חוץ מג' בראשון. והיכא דאיכא תרי בעל כאשתו יש פסול ויש כשר. כיצד שנים שלקחו שתי אחיות או אשה ובתה פסולין. זה לקח אשה וזה לקח בת אחותה וכן הנשואין בנות שתי אחיות או בנות שני אחים כשרים. והר"ף ז"ל כתב [דתרי] בעל כאשתו לא אמרי' כ"א מראשון לראשון ואשה ובתה נמי חשיב כמראשון לראשון ע"כ. ואבי חתן ואבי כלה כשירין זה לזה וכן אחי האח ואין אדם מעיד לאשתו ארוסה אבל (לקרובים) [לקרוביה] מעיד עד שישאנה.
<h2>דף כט.</h2>
אסור להעיד שקר שנא' לא תענה ברעך עד שקר. ודוקא בב"ד אבל שלא בב"ד אינו אלא כמוציא שם רע בעלמ'.
